משפחת הטרמיטים

למעלה מ-5 שעות של שכרון חושים…
הזמנתי את המשפחה לארוחת צהריים בשבת באמצע סוכות. עקב תקלה בשישי של מקבץ אירועים שכלל חוסר שינה ופעילות גופנית מוגזמת (סובב תל אביב על אופניים) שמייד לאחריה ארוחת שחיתות באדורה לכבוד יום ההולדת של רותי, וביקור בכיכר 4 אצל אריאל לקבלת שבת, הבנתי שהיום אני לא מסוגלת לעשות כלום חוץ מללכת לישון מוקדם. כך שאין שום סיכוי שבשעה אחת בצהריים, כשהזמנתי את כולם, יהיה משהו מוכן. אז דחיתי ל-4, בתקווה שזה יעזור.

וכך אני קמה בשבת בבוקר, לא מוקדם מידי, ונוסעת למלא חוסרים (פחמים, עוד קצת עופות שמא הבשר לא יספיק וכו’). הבישולים מתחילים לא לפני 11:30. המקרר מלא כל טוב תוצרת שוק הכרמל, ואני מתחילה להתפרע. מוזיקה טובה ברקע נותנת את הסטארט לכל העסק.

החצילים נשרפו בשלמותם והפכו למוס חצילים עם לבנה ויוגורט עיזים, שנדמה כמו עננים על הלשון.

הפלפלים הקלויים קיבלו פרוסות דקיקות של שום ומעט חומץ יין לבן.

כרוביות קלויות בתנור עם שמן זית ולימון ומעט צ'ילי גרוס ממטבחו של עלי שביט

מנת קינואה בלתי נמנעת עם פטריות שי-מג'י, רוקט וצנוניות

אספרגוס חלוט אל-דנטה בוינגרט

טחינה מלאה ירוקה מרובת שום

הירוקת המפורסמת, שאני כבר לא יכולה לעשות ארוחה בלעדיה, אפילו אם זה רק קפה ועוגה

סלט עדשים עם גזעי אספרגוס  (הכל מנוצל…), בצל סגול וז’וליינים של גזר

סלט תלתלים – כרוב עם פלפלים וגזר, בשומשום מלא ושחור בויניגרט אסיאתי ותלתלי בצל ירוק

ואחרי שכולם בכו שאני מנסה למלא אותם בסלטים כדי שלא יאכלו בשר, הגיע ה-Main Event, שעוד בתחילת השבוע דאגתי לו – שייטל מיושן בידיו האמונות של אריאל ממסעדת פויקה שהסכים ברוב טובו להעביר אלי 3 ק”ג מהטעים טעים הזה. הצטרפו אליו כמה ירכיים וכנפים של עוף שנרכשו עוד באותו בוקר (שמא יחסר) במרינדה של ריבת צ’ילי סויה וחרדל.

3 קילו שייטל היו שם. ועוד כ-3 קילו עוף. דורון אומר – נעשה הכל, מכסימום תקפיאי, תפרסי לסנדוויצ’ים/סלט… חבל לעבוד פעמיים… אז עשינו הכל.
הוא גם הציע לפרוס את נתחי השייטל לאחר עישון קל לאורך ולתת להם עוד מכה קטנה בחום, הצעה שהתגלתה שיעילה מאד לחיסול מהיר עוד יותר של הסחורה.

3 סיבובים על המנגל האימתני. אחרי כל הסלטים, פיתות, 7 בקבוקי יין… ומה נשאר לי למחר?

בדיוק.  כ ל ו ם.
אם הצלחות לא היו חד פעמיות, הייתי יכולה להחזיר אותן ישר למקום. נקיות לגמרי. ואז – מה יש למנה אחרונה???
מזל שליבי הביאה גלידות ודורון שינע כנאפות מהצפון. צירפנו ון גוך דאבל אספרסו ומייפל טהור מקנדה. גם זה חוסל לחלוטין. ממש טרמיטים. (מי פנוי בדיוטי לדאבל אספרסו?) מזל שהכל חד פעמי, אני יכולה ללכת לישון בלי בלגן…


ליבי שפרלינג שלחה אף היא את רשמיה מהשחיתות הנ"ל:

בתור בנאדם שהתאווה הכי גדולה שלו היא לפחמימות ורק אז לשומנים, ארוחת ערב על טהרת שלל ירקות טריים, פריכים, מיני סלטים ובשרים סקיני, נראתה לי כמו חלום רחוק. נתי יודעת לחלום ובעיקר להגשים. התשוקה שלה לאוכל ולהנאות החיים מחלחלת גם בינות פינוקים בריאים.

השפע והטוב שהיא פרסה על השולחן היו מעוררים ממש . סלט עדשים שחורות עם דסקיות צנון דקיקות, גזעי אספרגוס צלויים פריכים, שמן זית ולימון היה מלא טעמים. אני חולה על עדשים שחורות ומבשלת לי כמעט כל שבוע שקית. הן מעולם לא יצאו לי כה פריכות וטעימות.

סלט קינואה סקסי איכלס מלא ארוגולה טרייה, פטריות שימג'י וג'וליינים של גזר, שהתחברו לכדי הרמוניה טרייה.

כרוביות צלויות שחומות סיחררו טעמים עזים והתחברו יופי לטחינה ירוקה עמוסה שום, פטרוזיליה ומלא כוסברה. יאמי. איזה טעים זה טחינה עם כוסברה. איזה שיחוק

סלט תלתלים הוא וריאציה לוהטת על כרוב וגזר . קרעי הכרוב הלבן גדולים ועסיסיים, סופגים אל תוכם את הרוטב העדין. גזרים ותלתלים פריכים של בצל ירוק לוקחים לכיוון תאי קראנצ'י.

על השייטל אין מה להוסיף, ממש כמו במציאות, נתחים בשריים מלאי עומק וצבע, רובד טעמים וניחוחות עישון מענגים. אין על הטעם הזה המסעיר של עישון בשר.

עופות צלויים חיזק הסתחררו כמה שעות טובות במרינדה סודית של סויה, חרדל ורליש צ'ילי חריף מתוק מדורצ'סטר, אינגלנד.

שתינו יפתחאל אדום שהוא בלנד של סנג'ובזה ושיראז, נהדר נהדר, קל וטעים. אחר כך עברנו לשיראז של יקב יפתחאל שהיה מלא טעים ופלפל ירוק. מרקס דה קסראס מריוחה עינג עוד וקירב אותו אל המונטס ריזרבה הצ'יליאני, אולי הרך והעגול שבחבורה. יין מענג שלא תרצו שייגמר .

הקינוחים עשו את כל הדרך מכפר כנא ובדרך ספגו הרבה אהבה מהזוג יונים שדיווש אותם עד אלינו . ככה שערימת ממתקים מזרחיים נמסה אל תוך הפה מפוררת פנימה פעם בוטנים, פעם שקדים ובעיקר ממיסה אליו הרבה פיסטוק טחון.

הכנאפה המופלאה, שעירסלה גבינת עיזים חמה, היא רק זכרון מתוק. ההיית או חלמתי חלום ?!